ויכוח נמשך על גבולות ושלום

184 שער שני : 7691­ 1973 בנהר הירדן רואה ישראל את גבולה הבטחוני המזרחי, זאת אומרת, גבול שכוחות צבא זרים לא יחצוהו מערבה; רמת­הגולן ורצועת עזה תישארנה בשליטתנו, וחופש השיט מאילת ודרומה יובטח על­ידי כוחות ישראל אשר ישלטו באיזור המצרים . איזור זה יהיה קשור לישראל ברציפות טריטוריאלית ההולמת את יעודיה הבטחוניים, נוכח נםיונות התנכלות אפשריים בעתיד . שאלת הגבולות ובקשר אתה בעיית שלמות הארץ בקונצפציה מדינית לא הוצגה, כאמור, לדיון, וההתייחסות אליה במפלגת­העבודה באה לביטוי במישור הקונקרטי, בעיקר בתחום ההתישבות, תוך חילוקי­דעות בין "יונים" ו"ניציס", או בין גישה אקטיביסטית לבין גישה המסתייגת מיצירת עובדות התישבותיות המשנות בפועל את הסטאטוס­קוו של גבולות הסכמי שביתת הנשק . חברי הקיבוץ המאוחד, שנטלו חלק בדיוני הממשלה ומפלגת­העבודה, היו בין הנאבקים לפעולה אקטיביסטית בתחום ההתישבות וגבולות הבטחון, אף כי נימוקי­ הם לא התבססו על עקרון שלמות הארץ . השרים חברי הקיבוץ, יגאל אלון וישראל גלילי, נטלו חלק פעיל בקביעת המדיניות ההתישבותית בשטחים . י . גלילי גם עמק בהפעלתה המעשית . בדיונים שהתקיימו במפלגת­העבודה ...  אל הספר