הפעילות בשאלת העבודה השכירה

20 שער ראשון : 0691­ 1967 אמנם פחת, אולם במציאות של עמידה בגידול, תוך פיתוח . משקי . מואץ, . היתה בהשתרשותה של העבודה השכירה כתופעת­קבע צפויה סכנה רבה לעיוות . דמותו החברתית והמוסרית של הקיבוץ . . v . מאמציו של הקיבוץ היו מכוונים לתכנון המשק במגמה שלא יזדקק לעובדים שכירים וכן להגברת פריון העבודה, להשתלבותה של החטיבה הצעירה בעבודה; לגיוסים של חברים לעבודות עונתיות ולהגדלת מספר החברים וקבוצות­ההכשרה והנוער . ננקטו גם אמצעים דיסציפלינריים כלפי ישובים שלא קיימו את' החלטות הקיבוץ . הועידה הי''ח החליטה כי מזכירות הקיבוץ תביא בפני מרכז הקיבוץ לאישור את הצעותיה לניתוק קשריה עם משק שיתמיד בהעסקת שכירים . השאלה היתה חמורה במיוחד בתעשיה . אף שהקיבוץ נמנע בשנות החמישים להקים מפעלי תעשיה, אם אין הבטחה לקיומם בעבודה עצמית בלבד, התמידו מפעלים מספר, שנוסדו עוד לפני הקמת המדינה, בהעסקת עבודה שכירה בממדים ניכרים . הועידה בעיךחרוד החליטה כי "מפעל תעשייתי שהעבודה השכירה בו לא תחוסל תוך הזמן הקצוב ­ מסמכותו של הקיבוץ להעבירו מרשותו הבלעדית של הישוב הקיבוצי" . . ­­ '­ r'­'"r 1 הועידה מילאה את ידי מזכירות הק...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית