פרשת הפיצויים מגרמניה

פרשת הפיצויים מגרמניה 267 חובה על גרמניה בשל פשעיה כלפי היהודים . אך לאחר שכספי השילומים הפכו לעובדה קיימת, הנטועה בחיי הכלכלה והמשק של הארץ, לא ראה הקיבוץ אפשרות להחרמתם . מזכירות הקיבוץ דנה לראשונה בשאלת הפיצויים ב­ 55 . 12 . 150,25 ונתנה דעתה להיבט החברתי­הקיבוצי שבפרשה זו . מני אז התחיל הטיפול השיטתי, העקבי והמתמיד בפרשת הפיצויים . החלטות המזכירות הושתתו על העיקרון הקיבוצי הי 0ודי, שלפיו פוטר הקיבוץ את החבר מדאגה אינדיבידואלית לקיומו, לפרנסת משפחתו ולחינוך ילדיו, ומקיים את האחריות המלאה על כל אלה ברשות הכלל הקיבוצי, בתחומי יכולתו החמרית, ואינו מתיר שום רכוש פרטי והנאה נפרדת ממנו . מבאן משתמע, שכל רכוש שהחבר זכאי לו או מקבלו מבחוץ, הוא רכושו של הישוב ואינו עומד לרשות החבר, לא בשלמות ולא בחלקו . ועם זאת קבע הקיבוץ, כי השימוש בפיצויים מגרמניה אינו צריך לשמש גורם לשיפור רמת­החיים ולצרכים שוטפים כל שהם, אלא להשקעות יסוד, מפעלי­זכרון ומטרות כליות . בהתאם לכך הוחלט : "א . דין כספי הפיצויים מגרמניה כדין כל כסף או רכוש אחר אשר חבר הקיבוץ מקבל מכל מקום שהוא, דהיינו, הכסף כולו עומד לרשות הישו...  אל הספר