קרןהקיבוץ 147 שהמוסדות לא הסכימו תחילה להכלילם בתכנית המשק . באמצעות הקרן יכול הקיבוץ להשפיע על כיוון התפתחותם של המשקים בנושאים שבהם היה נטוש ויכוח עקרוני עם המוסדות המיישבים, כגון, בשאלת מבנה המשק או ברכישת מכונות מתאימות למשק מודרני גדול, וכן בפיתוח הדיג, המטעים, בקידום רכישת קרקע, בסידורי השקאה או בהבטחת אפשרות של פעולה התישבותית כשהמשק עמד בויכוח עם פיק''א . המוסדות המיישבים שללו אז את איחוד החקלאות עם החרושת, והקרן יכלה באמצעות הלוואות ראשוניות לסייע למשקים ולתת דחיפה ראשונה לפיתוחם של מפעלים שונים . להשקעות צרכניות קשה היה להשיג מימון, אולם היה להם ערך קובע מבחינה חברתית וארגונית, בעיקר בישוב הגדול . גם כאן נעזרו המשקים בקרךהקיבוץ . הקרן, באמצעות קרנות משותפות שהקימה עם בנקים ומוסדות כספיים שונים, איפשרה פעולה ענפה להשקעות במטבחים וחדריאוכל, מכבסות, מתפרות, מרפ אות, בתחומי הבריאות, התרבות והחינוך, וכר . הקרן העמידה רבע מיליון ל"י לרשות המשקים למטרות אלה לסוף 1954 . גם בתחום השיכון מילאה הקרן תפקיד חשוב בהקדמת הלוואות ממוסדות ובהשלמתם, וכן ביוזמה לבנין שיכון זול, לבנין בתיילד...
אל הספר