קליטת נוער וחברות-נוער

106 שער שלישי : 2591­ 1953 לוחמי הגיטאות לוחמי­הגיטאות משמר­הנגב מעוז­חיים מעגן­מיכאל נחשולים עין­חרוד עץ­תרוד עין­כרמל פלמחים רביבים רגבים רמת­הכובש שדה­נחום שפיים אלונים כיתת ילדים גבת כיתת ילדים חפצי­נה כיתת ילדים כברי כיתת ילדים נען כיתת ילדים יגור כיתת ילדים מעגן­טיכאל כיתת ילדים בסך הכל לפי זה היו שלוש ווברות­נוער ממוצא אירופי, חמש מעורבות, 17 מנוער ישראלי 18 ממוצא בבלי ותשע ממוצא מארוקאי . קליטתו של נוער זה היוותה מקור פוטנציאלי לגידול הקיבוץ, למגע בלתי­אמצעי עם "ישראל השניה" וגם אתגר חשוב מבחינה חינוכית וחברתית . לפי פרסומים ממשלתיים, היו באותו זמן 40 אלף נערים בגיל 21­ 17 שלא נהנו משום חינוך והיו מופקרים ועזובים . מאידך גיסא, היתה קליטת נוער זה כרוכה בהורדת גיל­הקליטה בהשוואה לתברות­הנוער המסורתיות הדו­שנתיות, שהקיפו נערים בגיל 51­ 17 שנה . מכאן נבע הצורך לעבור לחברות ארבע­שנתיות ולעתים תלת­שנתיות, דבר שהקטין את מספר המחזורים וחייב הדרכה לימודית מקיפה יותר . עם זה, הגדילה הימצאותם של הנערים במשך ארבע שנים במסגרת חינוכית במשק את הסיכוי להתקשרותם עם הישוב המחנך . חברות­הנוער היו...  אל הספר