לאחר מועצת נעו 69 עם הפילוג נכפה על הקיבוץ לקבל את דין החלוקה של ישובים שהיו חצויים במספר חבריהם . המאבק הפנימי קיבל צורות שונות של יחסים במשקים, אולם בכולם היה מלווה במתיחות קשה . הקיבוץ לא השלים עם אבדן הישובים שהקים ובנה . אולם ככל שהמצב נעשה ללא נשוא, מבחינת יחסי החברים והאפשרות לניהול תקין של המשק, נאלץ לקבל את דין חלוקת המשקים . המרכז החקלאי בחר לאחר הפילוג, בהסכמת הקיבוץ, בועדה של שלושה חברים : אברהם הרצפלד, שלמה כנרתי, ואברהם כנעני לטיפול בעניני הפילוג במשקים . הועדה, שהיה בה רוב למפא"י, הוקמה בתנאי מפורש שפתרון הבעיות שתתעוררנה יושג על ידי הסכמים בין חברי המשקים הנוגעים בדבר, או בהסכם עם מזכירות הקיבוץ . ואכן, במרבית המקרים סודרו הדברים תוך הסכם, אם כי לאחר התדיינות ומאבקים ממושכים, פרט לאשר בפרשת יפתח, שהוכרעה לא במסגרת מוסדות ההסתדרות, אלא עלידי שימוש במשטרה, וכן בפרשת חלוקתה של עיןחרוד שהסכסוך בה החריף ביותר, ונמשך עד להשגת הסכם, ביולי 1955 . בדיון שהתקיים במזכירות הקיבוץ ב 51 . 9 . 225 דיוח י . גלר על ישיבה עם הרצפלד ועם נציגי ''האיחוד" לגבי דרך הטיפול במשקים המפולגים...
אל הספר