לאחר הסכמי שביתתהנשק 11 בסיסיים אחרים, הונהג משטר של קיצוב ופיקוח על מתירים, והתקופה גם נודעה כ"תקופת הצנע" . מציאות זו של לחץ צרכי הקליטה של העליה ההמונית בתנאי מחסור, בעוד שהמשאבים הקיימים מרוכזים ברשות המדינה, יצרה סיטואציה שחייבה נקיטת מדיניות כלכלית שתישען על הפעלה מכסימלית של גורמי תכנון והכוונה, של חלוקה צודקת של ההכנסה והמשאבים שברשות המדינה, של שימוש אפקטיבי ביותר בכוח האדם והכוונתו לצרכים החיוניים של המשק, והכוונת מערכת החינוך והשירותים הציבוריים והסוציאליים מתוך אספקטים חלוציים ושויוניים . היתה, כאמור, גם אפשרות לכך, מאחר ש 0 / 700 מיבוא ההון היה ממקורות ממשלתיים ולאומיים, וכן היתה למדינה שליטה על הקרקע ואוצרות הטבע, וכן על המערכת המשקית והכלכלית, בשים לב לכך ש 0 / 400 מהמפרנסים במדינה ו 0 / 540 מציבור הפועלים, מקור פרנסתם היה המשק ההסתדרותי והממשלתי . 5 יכלה זו להיות שעתה הגדולה של התנועה הקיבוצית, שיצאה ממלחמתהשחרור עטורת הילה של הקרבה ועמידה בקרבות, עם פוטנציאל התישבותי של עשרות ישובים חדשים ועם נסיון התישבותי וחברתי לטיפול באתגרים שהמדינה הצעירה נקראה אליהם . בפועל ...
אל הספר