הפילוג מגיע לנוער

228 שער שלישי : 5491­ 1947 שונות . מבחינה זו ­כל נ & יון לציין את החלטת הישובים על המשך הקשרים עם המתה"ע כהגדרה פוליטית ­ נטולה כל יסוד . . . החלטת מזכירות הקיבוץ על ערעורם של חברי המיעוט בבית­השיטד, ובמעוז­חיים אומרת; "מזכירות הקיבוץ אינה רואה הצדקה לביטול ההתלטות בביה"ש ובמעוז­חיים על קיום הסטאטוס של הקשרים עם המחנות­העולים . ביחד עם זאת קובעת המזכירות, שעל הישובים להבטיח לחברי המיעוט את האפשרות לפעול בתנועה שהם רוצים בקשר אתה, ע"י שליחים, תמיכה כספית וכד' " . . . גם להבא, כמו עד כאז, ימשיך הקיבוץ להיות פתוח לכל תנועות הנוער המחנכות להגשמה חלוצית ויגלה עניו וערות בפעולה חינוכית ע"י כל, חבריו . "'השאלה הועלתה לדיון גם במועצת הקיבוץ שהתקיימה בחיפה והועברה לועידה הט"ו . יודקה הלמן, שפתח בדיון במועצה על הפעולה בנוער, תבע "מרות הקיבוץ על שליחיו בענינים השייכים למסגרת ההגשמה" דהיינו, בחלוקת ההכשרות לישובים, בקביעת מקומות­הקליטה, באחריות הכלל על כל הישובים לגני תוספת אנשים . מרדכי זליצקי ואליעזר כנעני, שהציגו את עמדת חברי מפא"י, טענו כי התביעה ממדריך להתחייב מראש על מתת לועדת­הנוער מתנקשת ב...  אל הספר