הקיבוץ והמפלגה 155 של קרעים רעיוניים וארגוניים ועל 10 הפילוג הסופי . אולם באופן עקרוני ליוה ויכוח זה את הקיבוץ מראשית קיומו . אף שהקיבוץ היה משולב כתנועה התישבותית במאבקים פוליטיים, לא ראה עצמו מעודו כארגון פוליטי . גם בימי אחדותהעבודה, שרוב חברי הקיבוץ השתייכו אליה, הבחין הקיבוץ בין קיומו כתנועה עצמאית העומדת לרשות ההסתדרות, לבין זיקת חבריו למפלגה . עם הדיונים על איהוד אחדות העבודה עם הפועלהצעיר, ערב ייסודה של מפלגת פועלי ארץישראל, היו חברים בקיבוץ שהסתייגו מהאיחוד . בישיבה משותפת של מזכירות הקיבוץ עם חברי הוה"פ של אחדותהעבודה שבאו לשיחה לעיךחרוד 0 * 1 אמר י . טבנקין, כי "יש בקיבוץ מחייבים ומתנגדים . . . הקיבוץ הכריז שיחנך את חבריו חינוך ציוניסוציאליסטי, אבל איננו יכולים לחייב את כניסתם למפלגה המאוחדת . תפקידנו ופעולתנו במשקים, ב"החלוץ", בכיבושים, בחינוך קיבוצי מחייבים קשר עם אחה"ע ועט המפלגה המאוחדת . בלי השקפה ציוניתפוציאליסטית אין מקום לחבר בקיבוץ, אבל הקיבוץ ככלל אינו יכול להיכנס במובן הארגוני למפלגה'' . מצב זה של קיום הקיבה כתנועה מגשימה שאינה מטילה על תבריח חובת השתייכות ...
אל הספר