עם "נחשון" 135 . בסיון תרצ"ז, אמר ד . רמז : "נחשון יוכל להיות רק גורם משלים, הנשען בפעולתו על קהי''ס, הועדה הימית, התבל הימי לישראל, קרן תוסרהעבודה, קונות הקיבוצים וכ"ה'' " . חברת "נחשון" היתה למעשה במשד קרוב לעשר שנים הגורם הלאומי הממלכתי בפיתוח ענף המכמורת בארץ . בקיץ 1946 היד . לה צי של 10 ספינות, ברובן מתוצרת מספנות מקומיות . שתיים מפלדה חשאי : מעץ . שללן 700 טון דגייט, שהיוו , ^ 47 מכלל הדיג העברי, ובדיוגם הושקעו כ 25,000 י"ע ותמורתם הסתכמה ב 106 אלף לא"י 8" . עם זה, בכל פעילותה של חברת "נחשון", עמדו קיבוציהדיג, איגוד הדייגים והקיבוץ המאוחד במאבק אתה נגד שיטת ניהול המשק בצורה אדמיניסטרטיבית . הקיבוץ תבע מחברת "נחשון'' למסור את הספינות בתנאי חכירה, שהימאות הקיבוצית תתנהל כמשק עצמי, כמו בחקלאות ובתעשיה . חברת "נחשון" נימקה התנגדותה לכך בהתחייבותה לשלם דיבידנדה שנתית לגעליהמניות, וזה אפשרי רק עלי בסיס של פעולה, עסקית רגילה . הקבה"מ גם טען כנגד קיפוח בתור למסירת הספינות לישוביהדיג בקיבוץ . בועידת הקבה"מ בגבעתברנר, ב 44 . 1 . ,21 התריע ז . צור : "שתי ספינות נבנו, והן לא הו...
אל הספר