מועצת הקיבוץ באילת-השחר

שער ראשון : 9391­ 1941 30 קשה לתאר את התנאים שבהט הלכו אז לעבודה, להיות חרתים אצל יהודי 0 אשר שנאו את הפועלים היהודים הבאים להיות חרתים על אדמתם . ­ טוב, יקבל אף התרת י צריו לעבוד, ואם ירצה השם ויהיה יבול הוא משהו . , אבל רצון עז פיעם בלבות החברים והם החזיקו מעמד . שנה לאחר כך עלתה לגלייל העליון קבוצתו של ישראל גלעדי . היתה זו עליה ללא בית, ללא קרקע, ללא מש,ק וללא תקציב . ורק דבר אחד לא חסר­רצון כביי, והוא שעשה מה שעשה : מה שאנו רואים עכשיו" . ד . כנעני ) אילת­השחר ( י­ סקר בדבריו את פרשת הישוב היהודי בגליל בעבר ההיסטורי ועד להתחדשות ההתישבות היהודית מימי העליה הראשונה וישובי העובדים הראשונים בגליל­אילת­השחר, מחניים וכפר­גלעדי . הוא התעכב במיוחד על גורל מחניים שהפכה למושב ואח"כ נעזבה מתושביה . גורל זד, היד, צפוי גם לאילת­השחר, עד שהקיבוץ המאוחד גאל את הישוב "ומאז תם פרק הבדידות . גדלנו במספר חברים והגענו כעבור שנה­שנתיים ל­ 60 חבר . אמרנו אז : קבוצה גדולה . בשבא פעם טבנקין אלינו ושאלנוהו מתי נהיה קבוצה בת מאה חבר, ענה : קשה להגיע למאה הראשונה ­ אחר כך יוצאים למרחב . . . והנד, זז משהו מ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית