במאה שערים וסביבותיה 187 ניתנה בו בכל זאת למנהגי מרוקו, שבני משפחתו היו מורגלים בהם, בעוד שחלק מן המנהגים האחרים צוינו בסוגריים בלבד . כאמור, בשנים הראשונות לאחר הופעתו זכה הסידור לתפוצה נאה למדי, ואולם עם חדירתם של מתחרים רבים לשוק הסידורים המקומי, פסקה הדפסתו לאחר זמן . מעניין לציין כי חרף העובדה שחנותו המרכזית של כהן פעלה – ופועלת גם כיום – ברח' מאה שערים 6 , הוחלט לשלב בסידור החדש גם את תפילות יום העצמאות . זאת, בעיקר בשל העובדה שרבים מן הלקוחות שרכשו אותו נהגו לאומרן מדי שנה, לפחות באותה התקופה . עם זאת, ההחלטה להדפיסן רק בשולי הסידור – וללא מספור רץ של העמודים – הייתה לעיתים בעוכריהן של אותן תפילות : כך למשל, בעותק המצוי בידי נתלשו עמודיו האחרונים של הסידור ביד מיומנת, וגם בקטלוגים אחדים מצוין כי הסידור נושא 653 עמודים בלבד – תוך השמטת העמודים האחרונים, שעליהם נדפסה התפילה הנאמרת בחגה של המדינה . הנה כי כן, המציאות החברתית והאידיאולוגית הסובבת, מכריעה לעיתים את כוונותיהם המקוריות של העושים במלאכה . לכרוך את התפילה | מדף שביעי 188 בין כך ובין כך, רשימה מעין זו על ירידים וסידורים, ...
אל הספר