לכרוך את התפילה | מדף שביעי 178 מגוון סידורים, מחזורים, סדרי סליחות, ברכות וספרי נביאים וכתובים, הנושאים כולם את אותו השם – "יסוד מלכות" – וההופכים אותו לאחד המוכרים ביותר בספריות בתי הכנסת : בייחוד בחברה החרדית, אך בהחלט גם מחוצה לה . כמו כלל מפרשי הסידור, ביקש גם וינפלד ליצור ביאור המקל על הבנת המילים כפשוטן, אך המאפשר הענקת משמעות מעמיקה יותר לקטעי התפילה באשר הם . כך, בהקדמתו לסידור התפילה כתב העורך תחילה כי "הפרוש מהוה למעשה, לקוט מעובד וערוך מתוך באורי הראשונים מפיהם אנו חיים", ואולם לאחר שהוא מונה את שמותיהם של הסידורים העיקריים שעליהם התבסס, הוא שב ומדגיש כי "הפרוש כלול וערוך מתוך פרושים רבים, שמתוכם נבחר הביטוי הקרוב ביותר לפשטיות כונת המלים . . . וזאת, תוך כדי שילוב מלים ולשונות קשר, כדי להבין את רצף התפלה" . לצד ההכרעה העקרונית לטובת דרך הפשט, דומה שההחלטה המשמעותית ביותר של וינפלד הייתה שלא לשלב את הפירוש בשולי הדף, במנותק מן התפילה עצמה, כי אם להצמידו לשורות הנאמרות : משפט אל מול משפט, מילה אל מול מילה . אמנם, כמו מפרשים אחרים, חשש גם הוא שניסיונו של המתפלל להבין את הנאמר ...
אל הספר