במאה שערים וסביבותיה 175 "נטורי קרתא" בירושלים, להדפיס את כל מודעות הרחוב שפרסמו דווקא תוך שימוש באותו גופן עצמו . עשרות שנים מאוחר יותר, בעת הכנת הסידור, הובלטה הבחירה בגופן הנודע לא רק בשמו של הסידור, כי אם גם בהכרעה לסדר את כל הוראות התפילה וביאוריה בכתב רש"י, וכך להותיר את הגופן הסמלי והאהוב רק לקטעי התפילה עצמה . אלא שכאמור בשער הסידור, אזכורה של וילנה נועד בה בעת להבליט את מחויבותו ההלכתית והאידיאולוגית של העורך – ולשייך את הפסיקות וההנהגות ששילב בסידורו – למסורות הפסיקה והמנהג האשכנזיות המוכרות והבולטות : החפץ חיים וה"משנה ברורה" מכאן, והגר"א ובית מדרשו מכאן . עיצובו של הסידור – שראה אור במספר מהדורות מתרחבות והולכות, ושלימים הופקו גם מחזורי- חג תואמים שלו – התבסס על מגוון גדלים שונים של "אותיות ווילנא החדשות", על פי רוב גדולות למדי ונוחות לתפילה . מאידך, ההוראות ההלכתיות והמנהגיות המפורטות והמעמיקות שנלוו לו, כמו גם הביאורים השונים ששולבו בתחתית העמוד, נכתבו באותיות קטנות בהרבה, והפכו חלקים מן הסידור לקובץ המתאים יותר לבית המדרש, ופחות לתפילה יומיומית בבית הכנסת . עם זאת, הן בש...
אל הספר