150 על פי רוב – ובייחוד במאתיים השנים האחרונות בארץ ישראל – מזוהה התפילה היהודית בראש ובראשונה עם השפה העברית . עם זאת, ההלכה היהודית לדורותיה אפשרה גם תפילה בלשונות אחרות, לפחות של מרבית קטעי התפילה ( ובעיקר אם המתפלל אינו מבין את הטקסט העברי ) : "אלו נאמרין בכל לשון, פרשת סוטה, וידוי מעשר, קריאת שמע, ותפילה" . 25 ואכן, פיזורן של הקהילות היהודיות כמעט בכל רחבי העולם ואימוצן ההדרגתי את שפות הדיבור המקומיות, הביא לכך שסידורים מתורגמים ( או דו-לשוניים ) נכתבו ונערכו במגוון שפות, מימי הביניים ועד העת החדשה . כך נוצרו סידורים המתורגמים לערבית, לאיטלקית, ליידיש, ובהמשך גם למספר לא מבוטל של שפות נוספות, הן בחצי הכדור המערבי הן במרחבים גיאוגרפיים אחרים . 26 במהלך המאה התשע עשרה, הפכה בהדרגה סוגיית שפת התפילה לשאלה שאיננה רק פרקטית כי אם גם אידיאולוגית . כך, עם התפשטותה של תנועת ההשכלה ולאחר מכן של תנועת הרפורמה במרכז אירופה ובמערבה, הטיפו רבנים ודרשנים שונים לשימוש דווקא בשפת המדינה בבית הכנסת, אפילו בתפילה עצמה . אחרים, לעומתם, הטיפו לשימוש דווקא בשפה העברית, שביטאה לדעתם לא רק את ההעדפה ההל...
אל הספר