128 בהתמודדותן של קהילות ארצות האסלאם עם עקירתן ממקומן, ועם אתגרי העלייה והקליטה בישראל, נודע לבית הכנסת ולעולמו מקום מרכזי . כך, לנוכח פירוקן של המסגרות הקהילתיות שנהגו בארצות המוצא והאתגרים הכלכליים והחברתיים שעימם התמודדו העולים במסגרת המשפחתית – היה בית הכנסת העדתי למרחב שבו שומרו והונצחו במגוון אופנים הרכבה החברתי ארוך-השנים של הקהילה ; ההיררכיות הפנימיות השונות שהתקיימו בה ; מסורות עממיות ופולקלוריסטיות שביקשה העדה לשמר גם לאחר העלייה ארצה ; וכמובן מסורות דתיות, הלכתיות וליטורגיות שעמן זוהתה הקהילה, ושעליהן לא אבתה לוותר . במספר לא מבוטל של מקרים, הודגש תפקידו זה של בית הכנסת העדתי – כסוכן קהילתי של זיכרון, זהות ומנהגים – באמצעות הקמת בתי כנסת שבשמם ( ולפעמים אפילו בתכנונם ובמראם הפיזי ) נועדו לשמר את דמותם של בתי הכנסת שנותרו מאחור . במקרים אחרים נעשה הדבר גם באמצעות הדפסה יזומה של סידורי תפילה קהילתיים, שהיו מקובלים ( במידה זו או אחרת ) בקהילות המוצא, ושלאחר העלייה נועדו לסייע בשימור מנהגי העבר, ובתיווך זהותה הרוחנית והדתית של הקהילה לבני הדורות הבאים . היותם של העולים מארצות ה...
אל הספר