אשכנז של אז: היידנהיים, רעדלהיים, ארץ ישראל

לכרוך את התפילה | מדף רביעי 116 על מנהגי התפילה ונוסחיה הודפסו במשך תקופה ארוכה בגרמנית אך באותיות עבריות, ומאוחר יותר הופיעו מהדורות של הסידור עם הערות הכתובות גרמנית, אנגלית וצרפתית . שנים אחדות לאחר המלחמה, חודשה הפקתו של הסידור האהוב – שעותקים רבים מספור שלו הושמדו אף הם בתקופת השואה – הפעם בבית ההוצאה הוותיק של ויקטור גולדשמידט בבאזל . חנות הספרים והיודאיקה של בני משפחת גולדשמידט, שהתפרנסו בתחילה בעיקר מכתיבת סת"ם, נפתחה לראשונה בשנת 1902 , ומאז 1927 נוהלה בידי ויקטור, בנו של המייסד . לנוכח המחסור החמור ששרר באירופה בספרי יסוד יהודיים לאחר השואה, רכש גולדשמידט את הזכויות על כמה מן הספרים השימושיים והנודעים ביותר, והחל מפיצם שוב במספרים גדולים . עבור רבים רבים, כך יש להניח, היה "שפת אמת" לא רק ספר-תפילות נאה ומוכר, כי אם תזכורת כואבת לעולמם היהודי הקודם שהיה ואיננו עוד . הצלחתו המתמשכת של הסידור – המודפס עד ימינו אנו – הביא אף ליצירת מהדורות חדשות, בהן מצומצמות יותר, המיועדות לימות החול בלבד . מסביב לעולם – ובחזרה 117 כמו מהדורות מקבילות, גם הסידור הארץ-ישראלי שהופק עבור "בית אשכנז...  אל הספר