גדרי פיקוח נפש בחולה וביולדת || 179 היא בריאה . לעיל ראינו כי ניתן לראות בכך החמרה ביולדת לעומת החולה לשיטת המאירי והמגיד משנה אך ניתן גם לפרש להיפך, שלולי הייתה יולדת לפנינו, אלא חולה במצב זהה, לא היינו מחללים את השבת כלל כפי שניתן להסיק מדברי ערוך השולחן, וכפי שכתב הרב הנקין בהבנתו בדברי הראשונים . מצד שני כדי לאפשר תהליך בריא ותקין במידת האפשר האישה זקוקה ליישוב הדעת, ויש להתיר מה שנצרך עבור כך ובכלל זה דברים שאינם חלק ישיר מצורכי רפואת הגוף . בתשתית הבנות אלו ניצבת השאלה מה בין יולדת לחולה שיש בו סכנה . מצאנו גישות שרואות את היולדת כמקרה מסוים של חולה מסוכן ומשוות ביניהם גם בדיני שינוי ו"יתובי דעתא" - כפי שראינו לעיל ברמב"ן, או שהן נזקקות להסבר המאפיינים החריגים בפסיקה לגבי יולדת בדרך של השוואה כמותית - מידת סכנה נמוכה יותר, כדברי המאירי . ומצאנו גישות שלפיהן היולדת אינה מקרה פרטי של חולה שיש בו סכנה אלא קטגוריה נפרדת, שמתקיים בה תהליך בריא וטבעי, שיש בו גם ממד של סכנה . הייחודיות בפסיקה ב"יתובי דעתא" מחד ובשינוי מאידך הם חלק ממאפייני ההיתר המיוחד ביולדת ומובנים כאימננטיים להיתר עצ...
אל הספר