התפתחות דין ‘הרגשה'

מבשרך לא תתעלמי - יחסי הלכה וגוף בדין 'הרגשה' בהלכות נידה || 127 פרמטרים אובייקטיביים . 27 כך למשל, נפתח פרק ח במסכת נידה בדרכים להקל בהחשבת דם כדם נידה, מתוך שאיפה לטהר את האישה . במשנה א נאמר כי הקביעה אם כתמי דם טמאים או טהורים מושפעת מהמקום שבו הם נמצאים ( ‘כנגד בית התורפה טמאה, ושלא כנגד בית התורפה טהורה' ) . המשנה מניחה שלא כל דם שנמצא על גוף האישה או על בגדיה, מקורו ברחמהּ, ויכולות להיות נסיבות אחרות להימצאותו, כפי שמפרטת משנה ב : ותולה בכל דבר שהיא יכולה לתלות . שחטה בהמה חיה ועוף, נתעסקה בכתמים או שישבה בצד העסוקים בהן, הרגה מאכולת - הרי זו תולה בה . עד כמה היא תולה ? ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר, עד כגריס של פול, ואף על פי שלא הרגה . ותולה בבנה או בבעלה . אם יש בה מכה והיא יכולה להגלע ולהוציא דם, הרי זו תולה בה . המשנה מציינת סיבות שונות למקור דם שאינו מן הרחם, ובכך יוצרת כלי החורג מגדר הכרעה הסתברותית : מדובר בהתוויית קו הלכתי המבקש להקל ולטהר את האישה בכל דרך ועל כן מכונה, ‘אמתלא' : “תולה בכל דבר שהיא יכולה לתלות" . בסיפור המובא במשנה הבאה ( ג ) מומחשת מגמה זו : 28 מעשה באשה א...  אל הספר