70 || כותבות הלכה או מזמין להתייחס לרשימה שבמשנה לא כאל רשימה סגורה, אלא כאל רשימה שמדגימה את העיקרון הנ"ל . לאחר לימודו של רבי יוחנן מתייחסת הסוגיה לקטע המשנה : “ואין עושין מעמד ומושב" ונותנת לכאורה תשובה שונה לשאלת הצורך בעשרה : ואין עושין מעמד ומושב פחות מעשרה : כיון דבעי למימר עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו בציר מעשרה לאו אורח ארעא . ואין אומרים ברכת אבלים וברכת חתנים ( וכו' ) : מאי ברכת אבלים ? ברכת רחבה דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן ברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין . ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה ( וכו' ) : כיון דבעי למימר נברך לאלהינו בציר מעשרה לאו אורח ארעא ( שם ) . העובדה שהסוגיה מתייחסת בנפרד לחמשת האירועים האחרונים במשנה, מלמדת שדרשתו של רבי יוחנן התייחסה רק לחמשת האירועים הראשונים במשנה כאל ‘דבר שבקדושה', ביחס לחמשת האירועים האחרונים במשנה התשובה של הסוגיה דומה יותר למה שהצענו בקריאה האינטואיטיבית : “לאו אורח ארעא", דהיינו אירוע שבו מעט אנשים איננו מכבד את ההתרחשות, והמספר עשר הוא מספר מינימלי להגדרת ציבור . שני הטעמים השונים שהוצעו...
אל הספר