נשים בכלל ציבור ו'קהל' || 39 משתנות ובתחומי הלכה שונים . לפיכך, יש לבחון בכל הקשר מחדש את עניינו של הריבוי ואת מעמדו של הציבור ותפקידו ביחס למצווה . באופן כללי, נראה שיש להבחין בין מצב שבו אין צורך בכלל הציבור לקיום המצווה, אך נוכחותו שם מעשירה את קיומה, לבין מצב שהציבור הוא המכותב הראשון של המצווה ( כמו בקרבן פסח שבו ההכרעה אם להקריב אם לאו תלויה במעמד הציבור בכללותו כיחידה שאליה מתייחסת המצווה ) . בין מצב שבו הציבור מוגדר על ידי צירוף בסיסי ל'דבר שבקדושה' ובין מצב שבו הוא מוגדר על ידי המציאות עצמה ( כמו ‘דעות' ‘רוב' ‘חבורה' ‘פרסום מילתא' ) . בפרט יש לשים לב לכך שלעיתים יש במצווה עצמה רבדים שונים, היא נחשבת לדבר שבקדושה אך נחשבת למצווה מהודרת יותר ברוב עם, כיוון שהיא דורשת מעשה פורמלי, ובנוסף יש לה מטרה חברתית . הצורך ב'ציבור' הוא פונקציה שיש בה שני פרמטרים : יש בה ציר אנכי שעליו מונחים שיקולים משפטיים וציר אופקי שעליו מונחים שיקולים חברתיים דתיים . מצוות מסוימות שייכות רק לציר המאונך, 108 מצוות אחרות רק לציר המאוזן ואחרות מונחות בצומת המפגש . בעיניי, יש בכוח המסקנות מן המאמר הזה להשפ...
אל הספר