[ 282 ] לבנות חיים שראוי לחיותם לרוע המזל, שום דבר מזה לא קרה . סטודנטית שלי היידי הֵרְד הצטרפה למחקר ב- 1989 . הייתה לה מומחיות אדירה בהערכת תוצאות של ניסויים קליניים, ותפקידה היה לנתח את הנתונים הגולמיים שקיבלנו מהניסוי . "זמן-מה לא ידענו אם הניסוי יצליח", אומרת היידי, "אף אחד מאיתנו לא היה בטוח שנקבל תוצאה חיובית . נראָה שזה יצליח, אבל מחקרים רבים נראו מבטיחים מאוד ובסופו של דבר לא הצליחו" . מדענים צריכים להיזהר ולא לראות בעבודתם תוצאה חיובית שאינה קיימת . הגישה הפרודוקטיבית ביותר היא להיות אדיש לנתונים, לבחון אותם אובייקטיבית ולהקשיב לְמה שהם אומרים . אם מדובר במשהו שהמדענים לא ציפו לו, עליהם להיות אסירי תודה על כך שלמדו משהו . זה ההפך מהאמרה הידועה "לא הייתי רואה את זה אלמלא האמנתי בזה" . מבינים לְמה אני מתכוונת ? אבל התוצאה שלנו הייתה חיובית מאוד – רובה, על כל פנים . כך ניסחנו חלק מהמסקנה : ראשית, מצאנו ירידה משמעותית בתדירות ובסיכון הרפואי להתנהגות פארא-אובדנית בקרב חולים שטופלו DBT-ב בהשוואה לנבדקי ביקורת . בקרב הנבדקים שטופלו DBT-ב נרשמו בממוצע 5 . 1 פעולות פארא-אובדניות בשנה ...
אל הספר