[ 193 ] מענק המחקר הראשון שלי לטיפול התנהגותי ולאובדנות היעילות של טיפול התנהגותי במניעת התאבדות . כותרת הפרויקט הייתה "הערכה וטיפול בחולי פארא-התאבדות" . זמן רב שרר בלבול בין המונחים המתארים התאבדות לניסיונות התאבדות . כשמישהי פוגעת בעצמה עד כדי כך שהיא הורגת את עצמה, אפשר בצדק לקרוא להתנהגות שלה התאבדות . אבל כאשר פציעה עצמית מכוונת מביאה אדם לבית חולים, המצב אינו ברור . לעיתים קרובות מטפלים ממהרים לתאר זאת כ"ניסיון התאבדות", מאמץ כושל להתאבד . אבל יש לזכור שבמקום שבו מטפלים רואים התאבדות ופציעה עצמית שאינם מסתיימים במוות כבעיה, האנשים שעושים זאת מתייחסים לכך כאל פתרון . מחקרים מראים שפציעה עצמית יכולה להיות מרגיעה מאוד . העדפתי להשתמש במונח "פארא-התאבדות", מונח שיש בו התאבדות ופגיעה עצמית מכוונת שאינה אובדנית . לשם אוכלוסיית המחקר שלנו התקשרתי לבתי חולים מקומיים ואמרתי : "שִלחו אליי את המקרים הגרועים ביותר שלכם . שִלחו אליי את האנשים האובדניים ביותר שלכם, את המקרים הקשים ביותר לטיפול" . הם שמחו עד מאוד לעשות את זה ושלחו אליי אנשים שניסו להתאבד פעמים רבות וחוו אפיזודות רבות של פציעה ...
אל הספר