[ 58 ] לבנות חיים שראוי לחיותם לחיים", ואולי הייתי רגישה לחוסר תיקוף ולביקורתיות, דבר נפוץ אצל אנשים גבוליים, אך מרגע שאושפזתי נראה שרוב ההתנהגויות שלי עמדו בקריטריונים להפרעת אישיות גבולית : התנהגות אימפולסיבית ; מחשבות אובדניות ופגיעה עצמית מכוונת ; מצבי רוח תנודתיים ; תחושה מתמדת של ריקנות ; ומה שנקרא בשפה המקצועית "תסמינים דיסוֹציאטיביים חמורים", למשל הרגשה שמישהו רודף אחריי ומזיק לי . חמישה קריטריונים הם כל מה שנדרש כדי לאבחן מישהו כבעל הפרעת אישיות גבולית, וחמשתם התגלו בהתנהגותי . נשאלת השאלה : איך נעשיתי נערה בעלת תסמינים כאלה ? ההשראה של אָגָתָה הקדושה אחי ארל מספר עליי בצעירותי : "היא הייתה נערה תוססת שאהבה לעשות חיים ; כל הזמן היינו משחקים קנסטה . היא הייתה ממש כיפית, צוחקת הרבה" . לדברי אחרים, האישה הצעירה והתוססת הזאת הייתה גם אדם מעמיק מאוד מבחינה אינטלקטואלית ורוחנית, מוזיקאית מוכשרת ותלמידה טובה . למעשה הייתי מורדת אינטלקטואלית, כל הזמן חשבתי מחוץ לקופסה, הטלתי ספק תמיד . קראתי המון . יכולתי לשבת לבדי בספרייה שעות ולקרוא . מאחר שגדלתי במשפחה קתולית מאוד והתחנכתי אצל נזיר...
אל הספר