פרק 2. הגדרת המונח "מינוי פוליטי" בהקשר הישראלי

32 מתריע כי ראיית כל מינוי פוליטי כפסול משמעותו היא אחת : ראיית המעשה הפוליטי כמעשה פסול ( דרי, ,1993 66 ) . כהן ומזרחי ( 2017 ) רואים במינוי פוליטי "מינוי של אדם לתפקיד ציבורי בשל סיבות פוליטיות או שיוכיות פוליטית, ובאופן שונה ממינוי המבוסס על גיוס תחרותי טהור, כלומר שלא בהליך של בחירה רק על פי כישורים וניסיון, שמשמעם התאמה מקצועית לתפקיד" ( כהן ומזרחי, ,2017 203 ) . קרי, לדעתם כל חריגה פרוצדורלית המגבירה את הפוטנציאל למעורבות של פוליטיקאים בתהליך בחירת המועמד לתפקיד הציבורי מעלה חשש למינוי פוליטי . מוסד מבקר המדינה הגדיר מינוי פוליטי ככזה אשר נתגלו בו פגמים פרוצדורליים, ונוסף על כך, מכלול הנסיבות של המינוי מעלה יסוד ממשי לחשד שהוא נעשה בגין שיקולים פוליטיים ( מבקר המדינה, ,1989 628 ) . בהמשך הגדיל המבקר וקבע כי התואר "פוליטי" משמעו שיקולים זרים במינוי, וכי "שיקולים זרים של קרבה לממנה — בין קרבה פוליטית ובין קרבת משפחה או אחרת — היא שקלקלה את השורה" ( מבקר המדינה, ,1994 917 ) ; כי "די אם אחד השיקולים ביסוד המינוי הוא השקפתו הפוליטית של המועמד כדי לפסלו" ( מבקר המדינה, ,1998 8 ) , או כ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר