הקדמה מאת אסף שפירא

14 דוח מחקר עמדתם המקצועית, גם אם זו מנוגדת לעמדת השר . ויש עוד טיעונים רבים נגד מתן כוח רב לפוליטיקאים במינויים בשירות המדינה ; חלקם כלליים, כמו צמצום הסכנה לשחיתות בקרב הפקידות ( 2012 , . Dahlstrhom et al ) , וחלקם רלוונטיים במיוחד לישראל . כך למשל, לנוכח חוסר היציבות הפוליטית וחילופי השרים התכופים בישראל, הרי ריבוי "מינויים אישיים" נוסח ארצות הברית, שכל שר או ראש ממשלה יכול לבצע עם מינויו, יגרום לחוסר יציבות קיצוני גם בדרג המקצועי . בהיבט אחר, מינויים מקצועיים ועצמאיים יכולים גם לתרום לחיזוק תפיסת הממלכתיות בשירות המדינה ואמון הציבור . מכל הסיבות האלה, גם הוועדות המקצועיות והציבוריות שפעלו לאורך השנים בישראל המליצו להגביר את המקצועיות והעצמאות של המינויים הבכירים, או לכל הפחות התנגדו לפוליטיזציה שלהם ( ועדת קוברסקי מ- ,1989 ועדת הרפורמה מ- 2013 ודוח קוצ'יק מ- 2017 ) . * כמובן, זוהי רק נקודת המוצא . גם לפי הספרות המקצועית יש משרות ספציפיות או נסיבות יוצאות דופן שבהן יש מקום להעניק לפוליטיקאים תפקיד מרכזי יותר במינוי — למשל משרות הדורשות יחסי אמון ועבודה מצוינים עם השר, מצבים שבהם יש ...  אל הספר