פרק 9: ממלכתיות הנשיא בסבך הפוליטיקה

מוסד הנשיאות בישראל 182 ממלכתיות היא מושג עמום . המושג, שטבע דוד בן-גוריון בראשית ימי המדינה, נועד לסמל את השלם המדינתי העולה על סך חלקיו בכל המובנים : מדינה אחת, צבא אחד, מערכת חינוך ליבתית אחת . מושג הממלכתיות נטען מאז בתוכן ובמשמעות אחרים, וכיום ממלכתיות נתפסת כמסמלת אופן התנהלות, הסדרה והתנהגות שמאפשר התמודדות עם מחלוקות באופן שאינו פוגע בטוב הכללי ואשר משמר את הסולידריות החברתית, וכן כשם קוד להתנהלות המוּנעת 239 הממלכתיות נתפסת משיקולים ענייניים ולא מאינטרסים פוליטיים צרים . בישראל כבעלת משמעות סמלית ומעצבת בשיח הציבורי, בשיח הפוליטי ובשיח 240 המשפטי . וכך, הנשיא הוא בראש ובראשונה מוסד ממלכתי במובן זה שיש לו מעמד מיוחד של מוסדות שמבטאים באופן סמלי את זהותה של המדינה ( "הנשיא עומד בראש המדינה" ) ואת לכידותה של החברה, את אחדותה ואת ערכיה המשותפים . מכל מוסדות המדינה הממלכתיים, מוסד הנשיאות מבטא באופן המובהק ביותר את הממד הסמלי . עמד על כך ראש הממשלה דוד בן-גוריון בדברים שנשא בעת הצגת מועמדותו של יצחק בן-צבי לתפקיד נשיא המדינה, לאחר שאלברט אינשטיין דחה את ההצעה : הנשיאות בישראל, לפי ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר