התנהגות פרו – סביבתית בחיי הפרט 11 המחקר שהתגבש בעשורים האחרונים בפסיכולוגיה סביבתית ובכלכלה התנהגותית בהֶקשר הסביבתי, מלמד כי שמורה חשיבות רבה לכך שמדיניות המיטיגציה תתייחס לא רק לחסמים טכנולוגיים או רגולטוריים, אלא גם לחסמים התנהגותיים שמונעים מהציבור לשנות את דפוסי התנהגותו . כך למשל, גם אם עומדת לרשות הפרט חלופה תחבורתית ירוקה יותר מאשר נהיגה ברכב ממונע דלק ( כמו תחבורה ציבורית או רכב חשמלי ) , יכולים להתקיים חסמים התנהגותיים שמונעים ממנו לממש חלופה זו . . Gifford et al ( 2011 ) מציעים ארבעה שלבים לעיצוב כלֵי מדיניות שמטרתם להתערב בהתנהגות הפרט ולהשפיע על התנהגותו בהֶקשר הסביבתי : ( 1 ) בחירת התנהגות היעד . הצעד הראשון הוא בחירה בהתנהגויות שהמדיניות מבקשת לשנות . רצוי לבחור התנהגויות שיש להן השפעה גדולה על הסביבה . בהֶקשר זה יכול להתקיים שקלול תמורות ( "טרייד אוף" ) בין מידת הקושי לשנות את ההתנהגות לבין מידת ההשפעה הסביבתית הצפויה מן השינוי : מצד אחד, יש התנהגויות שקל לשנות אך השפעתן הסביבתית נמוכה, למשל כיבוי מתגי אור שלא בשימוש או מעבר לנורות חסכוניות באנרגיה . מצד אחר, יש התנהגו...
אל הספר