משה שטיינהוף - בשבי הגרמני

ביומיים נתנו רשות לצאת ל­ 10 רגעים . במחנה זה, שהיה כבר מסודר מקודם ונמצאו בו שבויים אנגלים וכר, התחילו החיים להיכנס למסלול רגיל . שם היינו 9 ימים, קיבלנו מדים אנגליים וכל הציוד, ונשלחנו כ­ 150 יהודים למקום עבודה ביער . העבודה לא היתה קשה והאוכל היה מספיק . לממונים עלינו היתה דיעה שהיהודים אינם יודעים לעבוד, אבל אנחנו הראינו להם שהיהודים יודעים לעבוד יותר טוב מאחרים . היינו שם כחודשיים . אחרי זה העבירו כ­ 90 יהודים לארץ הסודטים, לעבודה בבית­חרושת של סוכר . העבודה היתה קשה ­ 12 שעות ביום . בבית­החרושת שררה אנטישמיות קשה . השיכון היה במקומות מלאים לכלוך, זוהמה וכינים . המהנדס היה תמיד קורא לנו : "יהודי חזיר" . אחד החיילים התלונן עליו לפני הקצין, ומאז שונה יחסו לטובה . היינו שם 6 שבועות . משם העבירו אותנו לעבוד ברכבת בעבודה קשה מאוד, ואוכל נתנו מעט מאוד . ליום נתנו 280 גרם לחם, 20 גרם מרגרינה ומרק של תפוחי­אדמה . חוץ מזה קיבלנו לשבוע 250 גרם בשר וכף ריבה, 170 גרם סוכר; ו­ 120 גרם גבינה לחודש . לא יכולנו יותר לשאת כמות כזו, הכרזנו שביתת רעב שנמשכה 36 שעות והגשנו תלונה לקצין הגרמני . רק אחר...  אל הספר