מדינה וחברה בגליל | 309 השיח על שימור מבנים מנקודת מבט אדריכלית התפתח במאה ה- 19 . במאה שאחריה התפתחו והתקבעו גישות מקצועיות בתחום ובתהליך גיבושן נקבעו אמנות בין-לאומיות ( אמנת ונציה [ 1964 ] לשימור ולשיקום מונומנטים ואתרים ; האמנה הבין-לאומית [ 1972 ] להגנה על מורשת עולמית תרבותית וטבעית ) ובהמשך גם הוגדרו קריטריונים לאתרי מורשת עולמית . מהמחקר על העשייה בתחום השימור של אתרים ארכאולוגיים ומבנים מהעת החדשה בישראל עולה כי העיסוק בנושא בשנות ה- 60 עד שנות ה- 80 ומעבר לכך לא כלל עיסוק ישיר וברור בשיח המקצועי שגובש 5 יוסי כץ בחן את האגודות והמוסדות שעסקו בטיפוח הנוף הישראלי וזיהה כי בעולם . ראשית פעילותם כבר בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה . כץ התמקד בפעולות שבוצעו בשטחים הפתוחים ( מרחבי הטבע ) , באתרי העתיקות ובאתרי מלחמת העצמאות, ובמחקרו עסק בגיבוש חוק רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע . בכל הנוגע לאתרי ההתיישבות ושימורם הציג כץ בקצרה את הסקר שבוצע באגף התכנון במשרד הפנים 6 מחקרו של יוסי בן-ארצי ( 1969 ; ראו בהמשך ) אך לא פירט על אופן ביצועו והשפעתו . על העיסוק בנושא שימור מבנים ואתרים מ...
אל הספר