26 | המאבק לשלום אתגר נוסף היה קשור לתגובתו לתוכנית החלוקה של מועצת הביטחון מ- 29 בנובמבר 1947 . בגין לא היה היחידי שהתנגד לתוכנית, אך נימוקיו היו סדורים וביטאו את תפיסותיו הטריטוריאליות . הוא טען בתחנת השידור של האצ“ל, “קול ציון הלוחמת“, שתוכנית החלוקה אינה חוקית, ואין לחלק את הארץ המובטחת והקדושה בהיעדר סמכות . תפיסת המולדת כשלמות היסטורית היא חיוב נורמטיבי ולא רק נתון היסטורי, טען, והוסיף : קדושת המולדת היא ערך מוחלט ואין להמירו בערכים לאומיים אחרים . מקור הקדושה הוא בהבטחה האלוהית לאברהם בברית בין הבתרים . הבטחה שקודשה בדם יהודי שנשפך במהלך ההיסטוריה . לפיכך יש בוויתור על חלק מהארץ משום חילול הקודש . קדושת הארץ היא על-זמנית, החל מההבטחה לאברהם ועד קץ ההיסטוריה, בגאולה השלמה . הצדק ההיסטורי שבשמו נטענת טענת השלמות הוא צדק מוחלט ולא יחסי, וכך גם העמדה הננקטת מכוחה היא עמדה מוחלטת, השוללת כל פשרה טריטוריאלית . אל מול גישת עזר ויצמן, שנכון היה לוותר על עבר הירדן בנימוק אידאולוגי, שהעוול שייגרם לצדדים יהיה מופחת, ואל מול עמדתו של בן-גוריון שרוב יהודי הוא יעד עליון גם במחיר חלוקת הארץ, מ...
אל הספר