368 | ארי לבס ההיסטוריה מלמדת על הידרדרות חברתית מוסרית בחברות שבהן השפע והקדמה הטכנולוגית מואצים . התופעה של נפילת תרבויות מתקדמות ומפותחות כמו מסופוטמיה, מצרים, יוון ורומא מאששת מסקנה זו . ברטרנד ראסל, חתן פרס נובל לספרות בשנת 1950 שהעריץ את יוון ורומא, כתב : "מה שאירע בתקופה המופלאה של יוון אירע שוב ברנסנס של איטליה" . לשיטתו, "מִגבלות המוסר המסורתיות נעלמו, מפני שנחשבו מיושנות וכרוכות באמונות טפלות . ההתנתקות מכבלי המוסר והצדק החברתי העניקה ליחידים חיוּת ויצירתיות, שהניבו פריחה נדירה של גאונות וגם אנרכיה ובגידה . התנוונות מידות המוסר גרמו לאיטלקים אימפוטנציה קולקטיבית, והם, כמו היוונים, נפלו תחת ידיהן של אומות מתורבתות פחות מהם, אך לא עניות כל כך 160 בלכידותן החברתית" . כללי המוסר מתרופפים, בדרך כלל, כאשר החברה נמצאת בתהליך שגשוג . צדק חברתי ועזרה לחלש, המובנות בתקופות מחסור, אינן נראות חשובות והכרחיות בתקופות של שפע . העשירון העליון בחברה וההנהגות מדושנות העונג חיים בבועה משלהם ואינם מסוגלים להבין ולהכיל את ההמונים, העניים, החלשים, והחולים . ההשפעה השלילית של דרדור מוסרי וחברתי מג...
אל הספר