346 | ארי לבס עיר הנמצאת בין נחלת שבט יהודה בן לאה לנחלת שבט בנימין בן רחל, משמעותה שיהודה וישראל, בני לאה ובני רחל, אינם יכולים לטעון כל אחד בנפרד לבעלות או לזיקה מיוחדת אליה . מטרתה העיקרית של ההחלטה שקבעה את ירושלים כבירה הייתה לאחד את שבטי ישראל ולמנוע מחלוקת וקנאה בין השבטים . מאז מלכות דוד ועד ימינו ירושלים מוכרת כמקום שבו בחר אלוהים לשכון . הפיכת ירושלים לעיר בירה שבה מתרכזים מבני הממשל אינה סיבה מספקת כדי ללכד את העם כולו סביבה . כבירת שבטי ישראל זקוקה ירושלים למכנה משותף הקשור לעבר ההיסטורי המשותף של כל השבטים . לכן העלאת ארון הברית, הסמל העתיק לאחדות העם ולנוכחותו של אלוהים בקרבו, לירושלים, ובניית בית המקדש על ידי שלמה המלך, הקנה לה את ההילה הלאומית - דתית המתחייבת . הצעד הראשון במהלך ההיסטוריה שהקנה לירושלים מעמד של עיר חשובה למאמיני כל הדתות המונותאיסטיות היה הפיכתה למקום היחיד לקיום הפולחן היהודי, במקום שבו נבנה בית המקדש, משכנו של האל עלי אדמות . המהלך המהפכני שהפך את ירושלים ללב של ממלכת יהודה התרחש במאה ה - 8 לפנה"ס, בימי המלך חזקיה שטיהר את ירושלים והארץ מסממנים המנוגד...
אל הספר