172 | ארי לבס המוסדות היהודיים נאלצו לעיתים קרובות להגן על בני עמם באמצעות מתן שוחד לכמרים ולאנשי שררה . קיימות עדויות כתובות המספרות שלפני שהתקרבו הצלבנים במסעי הצלב למקומות יישוב של יהודים, השתדלו היהודים להשיג הגנה על ידי מתן מאות מטבעות זהב לארכיבישוף, לשר ולמפקד הצבא . כך שרוב תקציב הקהילה הוצא למיסים ולמתנות . היהודים ידעו שכדי להגן על הקהילה שלהם מפני רדיפות ופרעות מבחוץ נדרש מהם לקשור קשרים עם המלכות . השליטים במדינות השונות נזקקו ליהודים בעלי יכולת ניהול ענייני המדינה, היכולים להעניק לשליט כספים מממונם או כספים שאספו מהקהילות . במערכות השלטון שירתו היהודים את השליט הודות לכישוריהם בתחומים מוגדרים כמו : פקידים בדרג גבוה שכונו "חצרנים" ו"שתדלנים", רופאי חצר, אוּמנים דוגמת חייטים, צורפים ועוד . "יהודי החצר" היו על פי רוב עשירים או נכבדים שעזרו לבני עמם מכוח הונם הכספי, קשריהם הפיננסיים והיכרותם את הלכי הרוח בחצרות השליטים . השתדלנות גבתה מחיר כבד מאוד מנכבדי היהודים ומקהל היהודים כולו, אך לא ניתן היה לקיים את חיי היהודים בדרך שונה . בשל קרבתו והשפעתו על הסמכות השלטונית, לשתדלן הי...
אל הספר