ו. כיבוש סריס

הכפר סריס שכן מערבה לתחנות השאיבה העליונות, על גבעה המתנשאת מדרום לכביש, ושולטת עליו במישרין בטווח של כ­ 100 מטר . באוכף, בין תחנות השאיבה העליונות לבין סריס, התפלגה מהכביש הראשי דרך עפר למכוניות, עקפה את סריס מדרום, ופנתה מערבה לכפר הערבי הגדול בית­מחסיר . מבית­מחסיר ירדה הדרך במורד הזקוף מערבה, חצתה את כביש באב­אל­ואד ­ הר­טוב ­ בית­גוברין, והמשיכה בואדי הקרוי היום ואדי האיילות, עד למסעף הכבישים הראשיים בלטרון . הדרך היתח שמישה, ואפשרה תנועת כלי רכב מלטרון ומהר­טוב במישרין לבית­מחסיר ולסריס, ללא מעבר דרך באב­אל­ואד . כדי לכבוש את הכפר, צריך היה לתפוס בפסגה השולטת עליו מדרום . היות וסריס שלטה במישרין על האוכף ועל הכביש בינה לבין תחנות השאיבה המחבר את הרכס אל הכביש, היה הכרח לעקוף את הכפר מצפון ולעלות מהכביש לפסגה אי­שם מערבה לו . ) הפרש הגבהים בין הכביש לפסגה כ­ 150 מי . המרחק מקר"ת­ענבים לפסגה כ­ 7 ק"מ ( . זו nn'n תוכנית ההתקפה : ­ הגדוד ינוע בשני ראשים ויתכנס כ­ 5 . 1 ק"מ מערבה לסריס, ומשם יעלה לפסגה השולטת על הכפר מדרום . ­ הראש האחד ינוע ברגל דרך נוה­אילן לרכס צפונה לכביש, ומשם יר...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן