אמהות ומהפכה המקרה של נשים בקיבוץ [1948-1910]

סילביה פוגל­ביז'אוי על­פי טייגר ושפר, לפני קום המדינה, אכן התקיים מצב שוויוני בקיבוץ, להבדיל מהקיטוב המיני ] Sexual Polairzation [ שהלך וגדל לאחר 1948 . למעשה, טוענים החוקרים, בתקופת היישוב תנאי הסביבה הבטחוניים והכלכליים היו כה קשים עד כי היחידים נאלצו להמיר את ההשקעה ההורית האישית בהשקעה הורית קולקטיבית . כאן ההסבר לחינוך המשותף בגיל הרך ולשיטת הלנת הילדים הקולקטיביסטית . בתנאים הכלכליים­הבטחוניים הללו, נדרש להבטחת הישרדות הילדים שהם ירוכזו במרכז הקיבוץ ושכוח העבודה של האמהות יופנה למאמצי הייצור וההגנה . מצב זה איפשר אז את השוויון בין המינים, כי הוא נתמך בגורם התרבותי החשוב של האידיאולוגיה, וכתוצאה מכך נוצרו נורמות התנהגות שוויוניות בין המינים . אולם, לאחר קום המדינה, משהוקל הלחץ הבטחוני והכלכלי, שוב הופיעה הנטייה להשקעה הורית אינדיווידואליסטית, בעיקר בקרב הנשים, שכאמור, השקעתן ההורית הבסיסית גבוהה בהרבה מזו של גברים . יחד עם זאת הוסיפה גם המסגרת התרבותית­אידיאולוגית להשפיע והנשים, האמהות, בקיבוץ מצאו דרך להשקעה הורית אישית מבלי להרוס את הדפוס התרבותי של המוסדות השיתופיים . דבר זה בא...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

יד יערי

אוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב