הנרי ניר עמדות רעיוניות מסתיו 1929 עד אביב 1932 מסיום הדיון על הקמת מפא"י ועד לדיונים האינטנסיביים שנערכו עקב האכזבה מ'עליית האביב', היתד, בתוך הקיבוץהמאוחד ההתייחסות לשאלת קיבוץמפלגה סתמית למדי . במאמריהם על מצב ההסתדרות שפורסמו לקראת סוף שנת ,1930 שרבבו נחום בנארי ויעקב איזנברג < אשד > את שמה של המפלגה לתוך שמה של ההסתדרות, וכן עשו אותם החברים אשר מתחו בדיונים על 'התיישבות האלף' ביקורת על ההסתדרות, והציעו להגביר את פעילות הקיבוץ בתוכה . המפלגה נתפסה מן הסתם בעיני המבקרים כגוף השולט בהסתדרות, אך לא הועידו לקיבוץ כל תפקיד מיוחד בתחום הפוליטי . אדרבא, בפולמוס עם השומרהצעיר הודגשו סכנות הפילוג והעזיבה הכרוכות בפעילות פוליטית אינטנסיבית . כדברי איזנברג במארס 1930 : בשטח הציבוריפוליטי, שיש בו עשירות רבה של יחס לדברים והקפדה בביטוי ובגישה, בשטח זה הפותח פתח רחב לקשרים והשפעת גומלין עם כלל הפועלים חוק מחייב מוליד אפיקורסות, מוליד צורך בביטוי ניואנסים, במלחמה על הבדלי השקפות שאינן נתונות לוויתור . מסתבר, שריבוי החיכוכים בתוך הקיבוץ מוביל, לדעתו, בהכרח לעזיבות . 1 לכאורה יפים נימוקים אלה...
אל הספר