אביגיל פזישעיהו בהתיישבות שהושתתה מלכתחילה על בסיס הזהות בין תנועת העבודה לדרך הקבוצה . התיישבות זו יצרה קיבוץ אשר שילב בתוכו צירוף של מניעים, צורות ותפקידים חדשים בהתיישבות הקבוצתית . מייצגיה המרכזיים של גישה זו הינם : ישראל קולת,4 ברוך בן אברם 5 וגרשון שפיר . 6 הגישה השלישית המהווה מקור השראה למאמר זה ולמחקר שעליו הוא מבוסס,7 טוענת לשילוב בין הציונות הריאליסטית לציונות האוטופיסטית, ולקשר בין התוכניות הקונסטרוקטיבי™ להתיישבות לבין היסוד האוטופיסטי שהונח בבסיסן . גישה זו, שמייצגה הבולט הוא יוסף גורני, בוחנת את הרעיון האוטופי בהקשרו המעשי, כשזור ומובנה בתוך המציאות באורח אורגני, כמשפיע עליה ומושפע ממנה, במסגרת שהוגדרה כ'ריאליזם אוטופי' . 8 גורני מייחס למונח "ריאליזם" משמעות כפולה : הן כמציאות והן כהבנה או ראייה נכונה שלה . ה"אוטופיה" נדונה בהקשר זה במובן פוסטמארקםיםטי, ונתפסת, בעקבות קארל מאנהיים,9 כהלוך רוח מהפכני הצומח כמחאה נגד מציאות קיימת . בהשפעתו של מרטין בובר 10 מובלט בה היסוד הטופי . בעקבות קשת ההגות האוטופית, בה עוסק הזוג מניואל," היא מובנת כמייצגת מימד חשוב במחשבה המערבית, ...
אל הספר