הישישה הבלתי-מכובדת

קיצור הסיפור הסיפור פותח במות בעלה של הזקנה שהייתה אז בת 72 . עד גיל זה החזיקה את בית המשפחה וגידלה את ילדיה . בינתיים עזבו הילדים את הבית והיא נשארה לבדה . הילדים הקימו משפחות אף הם, והציעו לה לגור אצלם . אחד מהם אף היה מוכן לעבור עם משפחתו אל בית הזקנה, אבל היא דחתה כל הצעה כזאת וביקשה רק תמיכה כספית צנועה מכל אחד . במשך הימים נשאר מכל הקשר המשפחתי רק מפגש על כוס קפה ביום ראשון אחר הצהריים, ואולי גם עזרה קלה לכלות . לאט לאט חל שינוי בחיי הזקנה . היא החלה לבקר בקולנוע, דבר שלא היה מקובל בתקופה ההיא . היא נהגה לבקר אצל אחד הסנדלרים, שגר בסימטה עלובה, והיה ידוע לשימצה כמי שאירח אזרחים לא מכובדים של העיירה . הןקנה סעדה כמה פעמים בשבוע במסעדה, בעוד שכל ימי חייה בישלה היא עבור תריסר אנשים ובעצמה טעמה רק מן השאריות . לפעמים שכרה כרכרה גבוהת גלגלים . כאשר בעלה עוד היה בחיים, נהג הוא לשכור כרכרה כזו, אך אז נשארה הזקנה תמיד בבית ובתנועת ביטול דחתה את הזמנתו להצטרף . עכשיו היא עצמה נוסעת בכרכרה לעיר, לראות מירוצי סוסים . לסיפוק תענוגות אלה נעזרה במשכנתא שלקחה על חשבון ביתה ­ כך התברר לבני משפחת...  אל הספר