פרק ט: המערכת בסוף שנות השבעים

בשנה ­ פרוייקט שתוקצב ל­ 100,000 ל"י עלול להגיע בסופו של דבר להוצאה של 140,000 בשנה . ללא נוסחת עדכון בגין עליית מחירים, יישאר המשק בחוסר מימון של 40,000 ל"י, מה גם שלפרקים, גם המקורות שהובטחו הועברו באיחור . שנית ­ לדברי גרשון קדר, גידולה המהיר של המערכת בשנים שאחרי מלחמת ששת הימים הקשתה על הפעלתה באותה רמה של פיקוח והקפדה על הפרטים הקטנים . עדות לכך אפשר למצוא גם בתכתובות שונות שמנהלים עובדי המערכת עם הקיבוצים באותן שנים . 155 אפשר שגם עזיבתו של ברום ­ שהמערכת הייתה במידה רבה בת טיפוחיו, גרמה לירידה באיכות הביצוע שלה . עדויות משנים אלה מאשרות שאכן הייתה ירידה מסוימת בהקפדה על הפרטים ובהפעלת המערכת מצד כל הגורמים ­ הקיבוצים, משרד החקלאות ואולי גם הבנקים : הישיבות המרתוניות ורבות המשתתפים עם כל המשקים התמעטו בשלב כלשהו ­ ובקיבוצים מסוימים אפילו נעלמו לחלוטין ­ מרכזי משק שכיהנו בסוף שנות השבעים אינם זוכרים ישיבות כמו אלה שהתקיימו בשנים הראשונות להפעלת המערכת . דומה שהמערכת עברה לעבודה מול טפסים שמילא נציג המשק ­ במקרים רבים ­ הגזבר בלבד . מאיר כרמי, שהיה הפעיל המרכזי במערכת של האשראי המ...  אל הספר