1 . סיכום חמש שנתי של מאזנים, המאפשר להתחקות אחר מצבו ולאתר, במקרה הצורך, את גורמי הסתבכותו ואת היקף הפער שלו . 2 . תכנית פרספקטיבית חמש שנתית . תכנית זו מאפשרת לבחון אם תכניות הפיתוח של המשק מנצלות את יתרונותיו היחסיים, את אמצעי הייצור ואת המכסות שהוקצו לו . 3 . מדי שנה בשנה היה על המשק להכין תכנית משק שנתית, תכנית השקעות ותכנית כספית . התכנית השנתית הייתה למעשה הבסיס לעבודה השוטפת . המשק הוא שערך אותה בהתייעצות עם המתכנן האזורי של משרד החקלאות ונציגי התנועות, ולאחר מכן הייתה מוגשת לדיון בוועדת שיפוט רחבה שכללה את נציגי המשק, משרד החקלאות, הבנק והזרם ההתיישבותי שאליו שייך המשק . בדיון היו מאשרים את התכנית ומסכימים על אופן הביצוע שלה . התכניות היו מסוכמות כמעגל סגור של מקורות ושימושים שאין לסטות ממנו . בשימושים היו מביאים בחשבון את מכלול צורכי המשק : השקעות לשם פיתוח מעגל הייצור, השקעות במישור הצרכני, חידוש ציוד והתשלומים ע"ח הלוואות בלתי מתחדשות . למקורות נדרש המשק להפריש את כל אמצעיו וכן לקבל ממוסדות כספיים מתאימים את המימון המיועד להשקעותיו המוסכמות . איזון היתרה החסרה נעשה על ידי ה...
אל הספר