למשקים . 85 הרושם שנשאר מדיוני הוועדות הללו היה שהיקף האשראי שנתנה הממשלה למשקים אינו מספיק . ככלל, דנו הוועדות בדרכים לשכנוע בנק ישראל בצורך להגדיל את היקף האשראי ובאמצעים שיש לנקוט לשם כך . לעומת זאת, בשלב ההוא עדיין לא עלתה בגלוי על שולחן משרד החקלאות שאלת מצוקת המימון של הקיבוצים והמשקים . כלומר מדובר היה בהגדלת אשראי לצורך הרחבת הגידולים והיקף הייצור ולא בתשובה למשבר כספי של היישובים . כמו כן חשוב לציין שנושא המימון עלה בחלק גדול מהמקרים בצמוד לנושא היחסים שבין משרד החקלאות והמשקים לבין הסוכנות מאחר שמרבית המשקים החקלאיים באותה עת היו סמוכים עדיין אל שולחן הסוכנות ונהנו מתקציבים שונים שעברו דרכה תקציבי ביסוס למיניהם וכוי . בכל אופן, מתוך הדיונים במשרד החקלאות הועלתה בשלב מסוים ההצעה להצמיד משקים לבנקים כדרך לשיפור הסדרי המימון של הקיבוצים קרי, לדאוג לריכוז כל הפעילות של משק מסוים בבנק אחד . אין עדות מפורשת שמראה מאין, ומתי בדיוק, הופיע הרעיון הזה במשרד החקלאות . הוא מוזכר בדוחות הסיכום השנתיים של בנק החקלאות מהשנים 1963 ו 86,1964 בהם מוזכרת שיטת ריכוז האשראי בבנק אחד כש...
אל הספר