ג. המעמד הפוליטי - מבכורה ערכית ואידיאולוגית למאבק על אינטרסים

היצירה הציונית כלפי חוץ . עובדה : כל תנועות הנוער הציוניות בארץ ובחו"ל קבעו את הקיבוץ כמטרה הסופית של חינוכן . לפי שפר,54 לאחר הקמת המדינה החל מצב זה להשתנות בהדרגה . המשימות המרכזיות של החברה הישראלית השתנו והקיבוץ החל לאבד את מרכזיותו בחברה . נוספו לזה גם שינויים פנימיים בתוך הקיבוץ שהעלו את ערך המשפחה והצרכנות . כמו כן ­ בין המגזרים השונים במדינה החל להתפתח מאבק על התגמולים הכלכליים ותגמולי הכוח, וגם הקיבוץ הפך לחלק ממשחק זה, הקיבוץ נהפך מאליטה מגשימה בלבד גם לקבוצת אינטרסים . יש מקום אפוא לבחון את מידת הייצוג הפוליטי שזכתה לו התנועה הקיבוצית לאורך השנים . הנתון החשוב ביותר בהקשר זה הוא ייצוג היתר הפוליטי שזכתה לו התנועה הקיבוצית בכנסת, ומאוחר יותר בממשלה, מהקמת המדינה ועד שנות השבעים . בשנים אלה היה מספרם של חברי הכנסת חברי קיבוצים גבוה בהרבה מחלקם של הקיבוצים באוכלוסייה הכללית . מספרם נע בין 14 ל­ ,26 כלומר בין 0 / 50 . 11 ל­ 0 / 50 . ,21 בעוד שחלקה היחסי של אוכלוסיית הקיבוץ בארץ נע אז בין 0 / 30 ל­ 0 / 40 . מן הכנסת הראשונה ועד השמינית היה מספר חברי הכנסת חברי הקיבוץ כדלהלן : כנס...  אל הספר