ג. מערכות קורפורטיסטיות

החקלאות כמגזר קורפורטיסטי הקשור באופן הדוק למוסדות הממלכתיים המרכזיים ביותר . מרכיב חיוני של הקורפורטיזם הוא ייצור "מרוכז", או במלים אחרות, מאורגן, מתואם ומתוכנן, שבו יש למרכיב העבודה ­ כלומר, לנציגים הישירים של מגזר זה, מקום חשוב בתיאום הייצור . השיטה הקורפורטיסטית מחליפה את התחרות הקלאסית במו"מ פוליטי בין "ארגוני הצמרת" ­ קרי, ההנהגות העליונות של הקבוצות הקשורות לעניין ) פדרציות של איגודים מקצועיים, איגודי מעסיקים וכו' ( . תהליך שמעורב בו מיקוח בתוך קבוצות היצור, ובינן לבין עצמן . מרכיב חיוני נוסף הוא היכולת של הנהגות המגזרים השונים ליישם בקרב שולחיהן את המדיניות שסוכם עליה במו"מ . כלומר, לשכנעם או להיות מסוגלים לאכוף עליהם את ההחלטות שהתקבלו . פריאור סוקר כמה וכמה סוגי הגדרות של הקורפורטיזם : הגדרות המדגישות את ההיבט המבני כמו זו של שמיטר ) 1974 ( : קורפורטיזם הוא מערכת של ייצוג אינטרסים שבה היחידות המכוננות ) יחידות המשנה ( מאורגנות במספר מוגבל של קבוצות ייחודיות . קבוצות אלה אינן חופשיות ואינן תחרותיות, המבנה שלהן היררכי והן בעלות תפקידים נפרדים, הן מוכרות ע"י המדינה ) אם לא נוצרו...  אל הספר