התפתחותה של ההסתדרות להבא בארגון, בחריגה מתחום הפעולה המקצועית גרידא, ביצירת מחנות של סוללי דרכים ובוני בנינים, בקבלנות ובאחריות משקית עצמית . וכך אנו רואים את הסתדרותנו לא רק כארגון להגנת עניני הפועל בתוך המשק הקיים, כי אם בעיקר כהסתדרות של התישבות עובדת . תהליך הקליטה הקשור בתהליך ההתישבותי קובע את גורל היהודי העולה, החלוץ והפועל, והוא אמתהמידה לבחון על פיה את כל שאלות הסתדרותנו; ההיאבקות בתוכה בין אינטרסים חלקיים וזמניים לבין אינטרסים היסטוריים מעמדייםכלליים היא תופעה מחויבתהמציאות . הגיאות, השפל והעמידה משפיעים, נותנים אותותיהם, מעלים ומורידים, מחזקים ומחלישים את תכונת היסוד של ההסתדרות . ואם כי הסתדרותנו אינה מוותרת על הארגון המקצועי של הפועל ועל הגנת ענייניו החיוניים כפועל במקצועו, הרי מקור כוחה הוא בתהליך ההתישבותי, היוצר בסיס לרגלי האדם העולה ונותן לו מעמד בארץ זו . תנועתנו, במהלך התפתחותה, עמדה גם בדומה לתנועות פועלים אחרות בפני דרכים שונות וצריכה היתה לבחור ביניהן את המתאימה לה ביותר . אין דרך שלא ניסו ללכת בה, שלא דגלה בה קבוצה או מפלגה . אבל הדרך האחת, שנעשתה לבסוף ל...
אל הספר