אחרית דבר

בארץ בשנות הארבעים . אחרי פילוגו ראה הקבה''מ את עצמו חייב לנסח את יסודות ליכודו הרעיוני המזהירים ''מפני התערבות עוינת של מרכזים מפלגתיים, הנוגדת את יסודות הקיבוץ ומפירה את שלמות ישוביו" . האם רק מה שאירע או התגשם בפועל הוא שהיה האפשרי בכוחן האם היו אופציות שהיו להן סיכויים להתגשם והן מעולם לא התגשמו מפני היעדר נושא או מחמת חולשת הנושא ! ולעומת זאת, האס אירעו אירועים שהיתה אפשרות למנעם, אלא שלא נמצא נושא בעל כוח מספיק למנעם ! לא נפליג, אגב עיסוקנו בפילוג הקיבוץ, לבעיות ההיסטוריוסופיות, גם לא נבוא לשער השערות לגבי העבר, בבחינת חכמה שלאחר המעשה, האם אפשר היה וכיצד אפשר היה למנוע את פילוגו של הקיבוץ . אבל ננסה לעמוד על כך מה חשבו ומה הכירו חברים שעמדו במרכז ההתרחשויות, ונביא כמה התבטאויות של חברים שבוטאו בתנאים ובנסיבות של הימים ההם . במועצת הקיבוץ ב­ 51 . 6 . ,22 דהיינו מיד אחרי מועצת הפילוג, טיפלו הדוברים ברובם בהערכת גורמי הפילוג וסיבותיו . ל . לויטה אטר : "למועצת נען אני מתיחס לא כאל פתחו של משבר, אלא כאל ראשית סופו של משבר . לא היה איש מאתנו שנשא עיניו לפילוג . כל אחד הבין שיש בפילוג ...  אל הספר