בגבעת-השלושה

המתנכרת לפועל היהודי; מאבק לעבודה מאורגנת שתאפשר לפועל חיים של כבוד, התערות בקרקע המושבה; פעילות חברתית, תרבותית וארגונית בציבור הפועלים שבמושבה . הגבעה ידעה גם מערכות פנימיות של קליטה מתמדת של עולים, של ישוב גדול וגדל, של בניית משק קיבוצי מעורב ומגוון המאחד חקלאות עם תעשיה ועם עבודה כשכירים בפרדסים, במחצבה ובבניה וכיוצא בזה . ברשותה של הגבעה היו רק מאתיים וחמישים דונם לבניית הישוב ולמשק החקלאי, כשהמושבה בהתפתחותה סגרה עליה מעברים . הדבקות בעיקרון, והיצר להקים משק חקלאי רב­ענפים, דחף את הגבעה, מאין קרקע בקירבת מקום, להיאחז בקרקע בריחוק מקום מהבית . זה גרם לפיזור החברים בשתי נקודות, כשהמשק החקלאי ברובו היה באדמת נזלה . הקיום בשתי הנקודות הכביד על הנהלת משק תקעה וגם על חיי החברה . אחרי מלחמת העצמאות, כאשר נתגלתה אפשרות להגדלת שטח הקרקע בנזלה, הועלתה על הפרק השאלה של נטישת הגבעה שבמושבה והעברת המשק והישוב כולו אל אדמת נזלה . היוזמה היתה נועזת, המשימה להעתיק חברה ומשק ממקום שבתם במשך עשרים וחמש שנים היתה כבדה וכרוכה בקשיים רבים כספיים, משקיים וחברתיים . הלבטים היו רבים והשאלה נידתה בשורה ש...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית