נקשו עם הגידול, מפקיע מעצמו את זכות ההכרעה ) בשאלה זאת ( לגבי אחרים" . ועל כך הוא הוסיף : "יכולים לומר שבזה אני קובע את דמות התנועה הקיבוצית המאוחדת כדמותו של הקיבוץ המאוחד . ייתכן, אן זוהי המציאות של התנועה הקיבוצית, שכך היא הביאה לעצמה כיבושים ונצחונות והרחיבה את אופקיה" . והרי מקצת מדברי חברים שנטלו חלק בבירור : ז . פיינשטיין ציין לגנאי את דרכה של מזכירות הקיבוץ שעסקה, לדבריו, בביקורת מצע החבר, בעוד ששומה עליה להציע "מצע שלנו" ועל יסודו "לכוף איחוד על אלה שאינם ווציס בו" . בעיניו התנאי לאיחוד הוא מרות התנועה המאוחדת, מרות בהסתדרות, במפלגה, בקיבוץ ובכל פלוגה . א . סיוני סבר כי האוטונומיה שציזלינג מציע לחבר רק תזיק לו, וביסוד האיחוד יש להניח אפשרות של השפעה הדדית . "המרות היא לא ארגונית אלא רוחנית, ואני בטוח שבאופן זה נוכל גס להשפיע על חברהקבוצות, ומפני זה אני רוצה להתאחד" . בתשבע חייקין גינתה בחריפות את התביעה והלחץ לאיחוד הקיבוצי שהעם, לדעתה, שימוש לרע בלוזונג האיחוד : האיחוד הוא אמצעי לשתק את המלחמה הפנימית הכרוכה בשאלות שתות במפלגה או בהסתדרות . < ש דברים שחוששים לדבר עליהם, 1...
אל הספר