בין ברל כצנלסון לבין חברים במזכירות הקיבוץ

י . בן­אהרון דיבר על התהליך של דחיקת חברי הקיבוץ מעמדות בתנועה . הוא מנה יסודות, ערכים ומגמות משותפים לברל ולקיבוץ : מדיניות ציונית, מגמות בהתישבות, קליטת עליה; מרות התנועה כולה על המפעלים, הנכסים ועל ההתישבות, חתירה ליתר חלוציות, יותר שויון, יותר טוהר, והוא תוהה מה פשר המרירות הזאת נגד הקיבוץ והמלחמה בוז כמי שהיה פעיל ובקי בעניני ציבור הפועלים, הוא מצביע על חולשות ומחדלים . חברי הקיבוץ התיצבו נגדם ונשארו בודדים במערכה . הם גם לא ראו את ברל חש לעזרתם . הוקמו מוסדות פרקטיציסטיים . נבנו מפעלים וארמונות, ובו­בזטן נעזבה תנועת­הנוער ללא סיוע . "אני רואה, איפוא, גורמים עמוקים למשבר בתנועה, ואין תשובה לכך באיחוד התנועה הקבוצית" . ובאשר לאיחוד התנועה הקיבוצית, נוקט בן­אהרון עמדה שונה במקצת משל חבריו : "כשמציגים את השאלה אם הקיבוץ רוצה באיחוד, הריני מרגיש עלבון צורב, אם כי אני מודה כי בהתנהגות הקיבוץ ניתן לאיש מבחוץ יסוד להצגת השאלה . הקיבוץ צריך לגלות יזמה בנושא האיחוד . לא רק להגיש את יסודותיו כיסוד לאיחוד, אלא להתאבק עם התנועה שאתה רוצים להתאחד, להציע אחריות הכלל על כל יחידה, ישובים גדולים, ...  אל הספר