הוא מודאג ממצבה של תנועת הפועלים ש"גוברים בה היסודות הזעירבווגנייס וממעיטים את דמות המפעל החלוצי" . נגד מגמות אלה יש להעמיד סכר, והוא "איחוד הכוחות המגשימים שבתוכנו" . הוא רואה תהליך של התקרבות ה"חבר" אל הקיבוץ המאוחד . גם ה"חבר" עושה מפעלים כיבושיים חלוציים . . . "גם בחברהקבוצות לא ניבנית שום קבוצה עלידי עצמה, אלא עלידי התנועה כולה" . בסיכום הוא תובע מן הקיבוץ ללכת אל המשאומתן עם מצע ברור ! "אם זה מצע הועידה הי"א ביגור המציאות מחייבת בירור נוסף" . ישראל גלר מודאג מחטת חוסר שלמות פנימית בתוך הקיבוץ בשאלת האיחוד הקיבוצי, הלחץ מהחוץ אינו צרין לקבוע את עמדתנו בטשאוטתן . הקיבוץ לקה דוקא בשל פעולתו החלוצית המתבצעת לעתים "באטמוספירה מסוימת של חולשות והיאבקות על דרך הקיבוץ" . ויש חשש שהגשמת האיחוד עלולה להגביר בתוכנו את הכוח שאינו שלם עם הקיבוץ . . . יש אמנם חברים שניגשים לדבר האיחוד בתמימות ובנאמנות, אך ישנם גם רבים שלדידם מזדהה האיחוד עם התנגדות למרות הקיבוץ, כפי שאנו מבינים אותה . הוא קבל על כך שחלקים מסוימים ניהלו משאומתן ללא התיעצות וללא מגע עם מוסדות הקיבוץ, והיו אלה חברים שאי...
אל הספר